הכפתורים בדפי האינטרנט משמשים כדי לספק חווית משתמש אינטראקטיבית. ככלל, אם התגובה ללחיצת כפתור אינה מצריכה שליחת נתונים לשרת, האינטראקציה מיושמת באמצעות סקריפטים של JavaScript. השיטות להפעלת קוד ה- JavaScript המתאים עשויות להשתנות - להלן מספר אפשרויות אפשריות לכפתורים מסוגים שונים.
הוראות
שלב 1
אם תצוגת כפתור בדף אינטרנט מסודרת באמצעות תג הלחצן, ניתן למקם את קוד ה- JavaScript בתכונה onclick. לדוגמא, כמו זה: כפתור כמובן, לא מומלץ להכניס קוד מספיק גדול ישירות לתג הכפתור - עדיף לתכנן אותו כפונקציה, ולהכניס לתכונה onclick רק את הקוד לקרוא לפונקציה זו. לדוגמה:
function showAlert () {
התראה ('לחצן נלחץ!')
}
לַחְצָן
שלב 2
אם הכפתור מוצג דרך אחת מגרסאות תג הקלט (שלח, איפוס, כפתור או תמונה), ניתן להשתמש באותה תכונה onclick. לדוגמא, עבור כפתור לניקוי שדות טופס (איפוס), הקוד עשוי להיראות כך: אם ברצונך לבצע רק JavaScript כאשר לוחצים על הכפתור, ופעולת ברירת המחדל אינה מתרחשת, ואז הוסף את פקודת ההחזרה ל פונקציה או ישירות לתכונה onclick false. לדוגמה:
שלב 3
אם אתה צריך לארגן תגובה ללחיצה על כפתור מסוג השליחה, בנוסף לשיטה שלעיל באמצעות התכונה onclick, תוכל להשתמש במאפייני תג הטופס שאליו כפתור זה שייך. ניתן למקם את שיחת הפונקציה המתאימה בתכונה onsubmit של תג הטופס. לדוגמה:
שלב 4
אם הכפתור אינו אלמנט טופס, אלא רק אלמנט גרפי (img tag), הרי שהסטנדרטים אליו מאפשרים גם להשתמש במאפיין onclick. לדוגמה:
שלב 5
אם הכפתור הוא היפר-קישור, אז אתה לא צריך להשתמש בתכונות של הכפתור עצמו; עדיף להשתמש במאפיינים של תג הקישור. אתה יכול, כמו באפשרויות הקודמות, להשתמש בתג onclick. לדוגמא: ותוכל להחליף את הכתובת במאפיין href בשיחת פונקציה. לדוגמה, כך:
