במובן הקלאסי, האינטרנט הוא קומפלקס של רשתות מחשבים רבות שנועדו לאחסן ולהחליף מידע. האינטרנט מכונה לרוב הרשת העולמית או הגלובלית. מומחים מעריכים כי באמצע שנת 2012 יותר מ -30% מאוכלוסיית העולם השתמשו באינטרנט. והאינטרנט הופיע בזכות העימות בין שתי מעצמות-על.
נוראד
בשנת 1949 נבדקה פצצת אטום בברית המועצות, וכעבור 3 שנים - פצצת מימן. בשנת 1957 שוגר לוויין כדור הארץ המלאכותי הראשון מקוסמודרום השייך לברית המועצות. במדינה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ יש רכב המסוגל להעביר מטען גרעיני לכל מקום. ממשלת ארה ב הייתה מודאגת מהמצב המתגבש והורתה למדענים ומהנדסים ליצור מערכת התרעה מוקדמת לכל איום. מסלול הטילים הקצר ביותר שברית המועצות יכולה לשלוח לעבר ארצות הברית עבר בקוטב הצפוני, ולכן נבנה בצפון קנדה מתחם עם מערכת אזהרה, שכונתה NORAD. למרבה הצער, למרות רשת התחנות המפותחת, מערכת כזו יכלה להודיע לכוחות הביטחון על התקרבות רקטה רק 10-15 דקות לפני שהגיעו לפני האדמה.
בשנת 1964 החל מרכז בקרה תת קרקעי למערכת NORAD בסמוך לקולורדו ספרינגס. בעזרת מחשבים חזקים באותה תקופה, המידע שמגיע מהתחנות החל להיות מעובד הרבה יותר מהר. תוך שנתיים חוברו שירותי תעבורה אווירית למערכת, ובמהרה שירותים מטאורולוגיים שונים. כך, באמצע שנות ה -60, פעלה בארצות הברית רשת מחשבים עולמית, ששימשה לא רק את הצבא, אלא גם ארגונים ומחלקות אזרחיים. אבל אי אפשר היה לעצור שם. בברית המועצות הם החלו להטיל חיובים על כוח כזה, המסוגל לרמות את הר השאיין, שבמעמקיו התבסס "הלב" של נוראד. רק מכה מדויקת אחת והמערכת תתקלקל. בארצות הברית החל חיפוש אחר שיטות אחרות ליצור רשת המסוגלת לתפקד גם לאחר תבוסתם של כמה אזורים שרירותיים.
אפרנט
בסוף שנות ה -60, מומחים ממספר אוניברסיטאות בארה ב פיתחו והקימו פעילות יציבה של רשת מחשבים אחת בשם APRANET (Network Research Projects Agency Network). בשנת 1968 הודגמה מערכת היפר-טקסט באוניברסיטת סטנפורד. שנה לאחר מכן, הניסוי של העברת מילים בין מחשבים הוכר כמוצלח. שני מחשבים אלקטרוניים הותקנו במרחק של 5 מטרים. ממחשב כזה למשנהו, המילה כניסה הועברה. עם זאת, הקשר נקטע לאחר העברת שני מכתבים בלבד. בשנת 1969 כללה הרשת מחשבים מארבעה מוסדות חינוך: אוניברסיטת קליפורניה (לוס אנג'לס), אוניברסיטת קליפורניה (סנטה ברברה), אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת יוטה. הכסף לפיתוח המערכת הועבר על ידי משרד ההגנה האמריקני. APRANET התגלה כה נוח עד שמדענים החלו להשתמש בו. השרת הראשון של האינטרנט העתידי היה מחשב DP-16 של Honeywell, שהיו בו 24 קילובייט RAM.
בשנת 1971 נוצרה התוכנית הראשונה ליצירת ושליחת מיילים. בשנת 1973 הרשת הפכה לבינלאומית. בעזרת כבל טלפון טרנס-אטלנטי ניתן היה לחבר מחשבים בארצות הברית, נורבגיה ובריטניה. בשנות ה -70 הועברו בעיקר דואר אלקטרוני באמצעות הרשת. במקביל הופיעו רשימות התפוצה ולוחות ההודעות הראשונים. היו כמה עשרות מערכות דומות בעולם שלא יכלו לקיים אינטראקציה זו עם זו בגלל הבדלים טכניים, ואז החל תהליך התקן של פרוטוקולי העברת נתונים, שהסתיים בשנים 1982-1983. ב- 1 בינואר 1983, רשת APRANET החלה להשתמש בפרוטוקול TCP / IP, ששימש עד כה בהצלחה. עד אז, רוב האנשים התקשרו לאפרנט לאינטרנט.
מרשתת
בשנת 1984 הייתה לאפרנט מתחרה. ה- NSFNet (רשת הקרן הלאומית למדע) הושק בארצות הברית.זה הורכב מכמה רשתות קטנות יותר כמו Bitnet ו- Usenet והיה לו רוחב פס גדול באותה תקופה. שני הגורמים הללו הפכו לסיבה שהשם "אינטרנט" עדיין הוקצה לא ל- APRANET, אלא ל- NSFNet. בתוך 10-12 חודשים בלבד חוברו לרשת כ -10,000 מחשבים.
בשנת 1988 התאפשר לתקשר בזמן אמת באינטרנט. זה קרה הודות לפרוטוקול IRC (Internet Relay Chat). הרעיון של הרשת העולמית כפי שהוא מובן כיום פותח בשנת 1989 על ידי טים ברנרס-לי. הוא נחשב גם ליוצר פרוטוקול HTTP ושפת ה- HTML.
בשנת 1990 APRANET חדלה להתקיים מכיוון שהפסידה ל- NSFNet מכל הבחינות בתחרות. בשנת 1991 האינטרנט התפרסם, וב -1993 הופיע דפדפן האינטרנט הראשון של הפסיפס. בשנת 1997 כ -10 מיליון מחשבים היו מחוברים לאינטרנט.
