פרוטוקול העברת קבצים (FTP) משמש להעברת קבצים בין מחשבים ברשת מקומית ולאינטרנט. טכנולוגיה זו היא מהפופולריות ביותר ומאפשרת להוריד ולהעלות את הנתונים הדרושים לשרתים מרוחקים.
הוראות
שלב 1
כדי להשתמש בפרוטוקול, המשתמש צריך להתקין תוכנית לקוח מיוחדת שתתחבר למחשב מרוחק. כדי ליצור חיבור, המשתמש צריך לציין את נתוני השרת איתו נוצר החיבור. אם הנתונים צוינו בהצלחה, חלון התוכנית מציג את הספריות הפתוחות לצפייה בשרת.
שלב 2
באמצעות רכיבי הממשק של היישום בו משתמשים, תוכלו להעביר את התיקיות בשרת למחשב שלכם, או להעלות נתונים לשרת זה ממערכת הקבצים שלכם. פעולות עם קבצים המבוצעות באמצעות לקוחות FTP כמעט ואינן שונות מאלה הדומות בעת עבודה עם מערכת מחשב. לדוגמא, ניתן להעתיק, לגזור ולמחוק תיקיות שונות ומסמכים נבחרים.
שלב 3
כאשר מנסים להתחבר לשרת מרוחק באמצעות התוכנית, נפתח יציאת רשת נפרדת, דרכה מועברת הבקשה הדרושה לחיבור ולהחלפת קבצים. בדרך כלל פורט 21 ופרוטוקול נפרד ftp: // משמשים ליצירת חיבור, אשר מוגדר בעת הגדרת התצורה של הלקוח. התוכנית גם מודיעה לשרת על הצורך להשתמש בסוג חיבור פעיל או פסיבי ספציפי, שתגובת השרת והקמת החיבור עליו תלוי בחילופי המידע.
שלב 4
עם חיבור פעיל, השרת פותח אוטומטית יציאה ספציפית למשתמש דרכה מתבצעת חילופי נתונים. כל המידע מהשרת מועבר דרך החיבור שנוצר. במצב פעיל של חילופי נתונים, נבחרת בדרך כלל יציאה 20, אולם המכונה המרוחקת יכולה לבחור ערך שרירותי שאינו עולה על 1024. במצב פסיבי, השרת בוחר כל יציאה, שערכה המספרי עולה על 10000. לאחר מכן, המכונה משייכת את החיבור למפגש הנוכחי ושולחת את ההוראות והערכים הדרושים למחשב הלקוח, שמתחיל להשתמש ביציאה שהוקצה על ידי השרת לצורך חיבור והעברת מידע.
שלב 5
ראוי לציין כי מרבית לקוחות ה- FTP המודרניים מעדיפים ליצור חיבור פסיבי כאשר מנסים להעביר נתונים מהשרת. לאחר יצירת החיבור, ניתן להחליף קבצים. לפיכך, מחשב הלקוח קובע את סוג החיבור, והשרת מודיע האם הוא מסוגל להעביר נתונים בתנאים שצוינו.
