אנשים רבים מכירים את הרצון למלא את ההמתנה המייגעת על ידי ביקור במשאבי האינטרנט המועדפים עליהם, במיוחד בתנאים שבהם Wi-Fi פתוח נמצא במקומות ציבוריים: בתי קפה, תחנות רכבת, שדות תעופה. זה, בתורו, מאפשר לרמאים, המשתמשים ב- Wi-Fi פתוח, לקבל גישה לנתונים אישיים של משתמשים. אלה סיסמאות, מידע על כרטיסי בנק. ואם אתה עדיין יכול להרשות לעצמך לעיין בחדשות החברים בדף ברשת חברתית, אז לא רבים יחליטו לפנות לשירותי בנקאות באינטרנט.
כמובן ששימוש באינטרנט האלחוטי מספק גישה מהירה למידע הרצוי. האינטרנט הנייד נחות משמעותית במהירות לטכנולוגיית ה- Wi-Fi, מה שהופך אותו לפופולרי פחות על בסיס יומי. בינתיים, בעלי בתי הקפה, המסעדות, בתי הקולנוע, במאמץ למשוך כמה שיותר לקוחות למפעלים שלהם, נקטו במהלכי שיווק שונים, כולל רשת Wi-Fi פתוחה.
האם זה באמת כל כך מסוכן להשתמש ברשתות ציבוריות? ככלל, כשמדובר בנקודת גישה ציבורית, אין הצפנה של החיבור, בניגוד לרשת הביתית, המוגנת בעיקר באמצעות סיסמה. בעת שימוש ברשת Wi-Fi פתוחה, אין הגנה, מה שאומר שאתה לא יכול להיות בטוח לא בהתקן שמפיץ את האינטרנט או במכשירים אחרים שמתחברים גם לרשת הציבורית. בהתאם, ניתן לפקח על התעבורה של המשתמש, ולהדביק את המכשיר בתוכנה זדונית. זה יכול להיות די מסוכן לנוכח הונאות סייבר מתפתחות.
עם זאת, אין זה אומר שאין אמצעי הגנה מפני מעקב. לשם כך מיועדים שירותים ותוכניות מיוחדים שיש להתקין לפני הגישה הראשונה לרשת הציבורית.
