הרעיון של "האינטרנט העמוק" הופיע ברשת בשל קיומה של מערכת אנונימיזציה בצורת תוכנה חינמית בשם TOR (נתב הבצל).
עקרון הפעלה
TOR מבוסס על הדור השני של מה שמכונה "ניתוב בצל" - מערכת שרתי פרוקסי (צמתים) המפוזרים בכל היבשות, המאפשרת ליצור חיבור רשת אנונימי המוגן מפני האזנות סתר. למעשה, מערכת זו הינה רשת אנונימית ענקית המעבירה נתונים בצורה מוצפנת דרך מנהרות וירטואליות רבות. בנוסף לאנונימיזציה, TOR מסוגלת לספק הגנה מפני מנגנוני ניתוח תעבורה שונים בעזרתם ניתן לגלות סודות מסחריים וקשרים עסקיים הנסתרים מגישה ציבורית.
מערכת ה- TOR נוצרה על ידי מעבדת המחקר של הצי האמריקני בשיתוף קבוצה של סטודנטים ב- MIT כחלק מפרויקט Free Haven שמטרתו לפתח מערכת אחסון נתונים מאובטחת ומבוזרת. בשנת 2002 הוחלט להעביר את קוד המקור של הפיתוח הסודי למתכנתים עצמאיים, שכתבו במהירות רבה אפליקציית לקוח ופרסמו את קוד המקור ברישיון חינם. מאותו הרגע, כל אחד יכול להוסיף שורות קוד משלו למערכת ולבדוק אם יש באגים ודלתות אחוריות. נכון לעכשיו, במערכת ה- TOR יש יותר מ- 339,000 שורות של קוד תוכניות שנכתבו בעיקר ב- C ++, C ו- Python, בעוד שהמערכת משופרת כל הזמן ומשלימה בתגובות חדשות. הרשת עצמה מורכבת מכ -5,000 צמתים, מספר המשתמשים בה עולה על 2 מיליון.
באמצעות
באופן רשמי, רשת TOR משמשת ארגוני חברה אזרחית רבים, רשויות אכיפת חוק, חברות ותאגידים, מחלקות צבאיות, עובדים סוציאליים בכדי להבטיח סודיות ושמירה על שלמות הנתונים.
אנשים משתמשים ברשת זו כדי לעקוף את הצנזורה באינטרנט, ליצור מדיה ואתרים אנונימיים משלהם באמצעות שירותים שמסתירים את המיקום האמיתי של משאבי האינטרנט. עיתונאים וכלי תקשורת עולמיים ידועים משתמשים ב- TOR כדי לתקשר עם מודיעים ומתנגדים
כמו כן, רשת TOR משמשת באופן פעיל כל מיני רמאים, סוחרי סמים, כלי נשק, מסמכים מזויפים וכו ', לאומנים, האקרים ופדופילים. ראוי לציין כי TOR עדיין לא מצליחה לספק אנונימיות מוחלטת, ולכן רשויות אכיפת החוק תופסות באופן קבוע את המשתמשים שתוארו לעיל ואת לקוחותיהם.
